אגודת מי הרי יהודה  –  הישגים ותוכניות לעתיד
אגודת המים הוקמה בשנת 1977 ומטרתה ניצול מי קולחין (ביוב) מטוהרים לשימוש חקלאי. לצורך כך הוקמו בין 1978 -80 שמונה מאגרים ענקיים אליהם זורמים מי הביוב של ירושלים – ולאחר טיהור מוזרמים לשדות הפלחה בצורה מבוקרת על ידי משאבות
בניית מאגר המים הגדול בכפר מנחם החלה בשנת 2001 והושלמה בשנת 2003
תנופת ההקמה נפסקה כי לא קיבלנו את התמיכה המקווה מהממשלה

הקיבוצים המשתייכים לאגודה השקיעו 11 מליון דולר מגספי הלוואות שקבלנו להקמת האגודה.. בשנים 1998 – 2000 חל מהפך בתפיסת משק המים במדינה, אלה היו שלוש שנים רצופות של בצורת קשה, והמדינה סוף כל סוף הבינה שהיא חייבת לעזור לחקלאים   באמצעות השקעה בטיהור מי ביוב שזורמים  בנחלים בארץ
הממשלה והמשקים הבינו שיהיה קשה  לפתח  את החקלאות אם יצטרכו לשלם מחיר יקר למים שפירים. בשלב זה הגיעו נציגי החקלאים באזור הדרום להסכם עם הממשלה  שהמשקים הרוצים להצטרף לאגודת המים יחזירו למדינה חלק ממכסות המים המתוקים שהם מקבלים ותמורת כל קוב מים מתוקים הם יקבלו מכסה של 1.2 קוב מי קולחין שעלותו לחקלאים נמוכה בהרבה ממחיר מים מתוקים
לעומת שקל וחצי עבור קוב מים מתוקים, משלמים החקלאים רק 65 אגורות
האגודה שכנעה את  המשקים החקלאיים להצטרף לפרויקט ולהחזיר את מכסות המים
ותמורתם  קיבלו מי קולחין

בנוסף הוחלט על מענק של 60%  מהעלות להקמת מפעל ההשבה והמאגרים
המאגר בכפר מנחם עלה בסביבות 25 מליון ₪ מזה מענק של  15 מליון ₪. כדי להשיג את שאר הכסף גייסנו את הקרן הקיימת לישראל והיא נתנה את 40% הנותרים אבל גם לקחה דמי ניהול של 10%. כך גייסנו את הכסף הדרוש להקמת המאגר
מקורות מי הקולחין שלנו הם שניים: מי הביוב של ירושלים שזורמים בנחל שורק שזרימתם קבועה  ואינם נגמרים לעולם ואינם כפופים לפגעי הבצורת או מזג האוויר
ומי הגשמים הזורמים בחורף בנחל

את המפעל לטיהור השפכים של ירושלים הקימה עריית ירושלים על נחל שורק והוא נקרא בראשי תיבות מט"ש – מתקן טיהור שפכים. עריית ירושלים  השקיעה 80 מליון דולר בהקמת המתקן שמצדו האחד מקבל מי ביוב ושפכים מוצקים ובצדו השני יוצאים מים מטוהרים. אנחנו מזרימים את המים המטוהרים  מבית שמש ועד לכיש בצינורות ענקיים בקוטר 90 ס"מ. המים מובלים לרשת המאגרים שלנו הפרושים בשטח
באגודה חברים בה 13 משקים מהם 11 קיבוצים ושני מושבים, והיא מגלגלת היום רק מקולחי ירושלים  כ – 20 מליון קוב מים. מה שכובל את ידינו הוא חוק המים של מדינת ישראל  הקובע כי המים הם רכוש המדינה ולכן את כמות המכסות ואת מחירם קובעת המדינה. אנחנו – האגודה איננו נחשבים ליצרן חקלאי ולא לצרכן חקלאי אנחנו רק
צינור להעברת כסף מהמדינה לחקלאים ואנחנו עושים זאת מתוך דאגתנו להם.  אני לא רשאי לקבוע לא את מחיר המים שאני מספק לחקלאים ולא את כמותם. אני מקבל הוראות מנציבות המים בתל-אביב הם לדוגמא קובעים שישוב תימורים יקבל 200.000 קוב מים במחיר של 75 אגורות לקוב וזה משום שתימורים החזיר למדינה מים שפירים ממכסתו  סכום הכסף שאנחנו גובים מן החקלאים נכללים דמי אחזקה, טיפול, פחת ורווח
למשקים החקלאיים זה מאוד כדאי כי האלטרנטיבה שלהם היא לקבל מים שפירים במחיר של שקל וחצי לקוב

לאחרונה המשקים החלו להיכנס בגדול לגידול מטעים. הם הבינו שאי אפשר לחיות רק מגידולי שדה כי גידול כותנה לדוגמה מושפע ממחירי השוק.  אם בשיקגו קונים כותנה במחיר יקר זה משפיע על המחיר כאן. כמו כן הצלחת גידולי השדה תלויה במזג האוויר במזיקים וכו. המשקים שלנו לא נכנסו לגידולי ירקות כי המים שאנחנו מספקים אינם מתאימים לגידולי ירקות. כל חקלאי שמגדל ירקות צריך כל שנה לקבל מחדש רישיון ממשרד החקלאות. ניתן לגדל על מי קולחין רק את הירקות שגדלים על השיח ואין להם קשר לאדמה: חצילים, עגבניות, פלפל ועוד. לעומת זה ירקות שמונחים על האדמה כמו מלפפון, קישוא, דלעת אבטיח, מלון או ירקות שורש אסור לגדל על מי קולחין
כדי לקבל היתר לגדל ירקות על מי קולחין המים צריכים לעבור חיטוי נוסף. החיטוי הזול ביותר הוא שימוש בכלור כי ההכלרה הורגת את החיידקים. באזור שלנו יש מושב אחד  צלפון שהוא עדיין מושב חקלאי במלוא מובן המילה והם מגדלים שטחי תבלינים
שדורשים מים מטוהרים עד 100%. עבורם בנינו מתקן מיוחד לחיטוי מים שאושר על ידי נציב המים וממנו אני מספק להם את המים כמובן במחיר שונה. זהו המתקן שנחשב לגדול והיפה ביותר שנבנה והוא נמצא ליד חולדה. הוא מאפשר לקחת מי קולחין ולטהר אותם עד מצב של אפס חיידקים. משרד הבריאות בודק את המים כל שבועיים, שולח דו"ח ועד כה הוא לא פסל את המים שלנו. מי המתקן הזה עולים לחקלאי 88 אגורות לקוב והמחיר הזה מכסה את העלויות הנוספות. כאשר בנינו את המתקן הוא כל כך הלהיב את החקלאים שהם עמדו בתור להיכנס לגידול ירקות. גם "צבר-קמה" וגם יסודות רצו להיכנס אבל בסוף ירדו מהרעיון. ירקות  היום מגדלים בעיקר בנגב  בהשכרת שטחים. המשקים שלנו כאמור נכנסו  לגידול מטעים. אני מספק בערך ל – 5000 דונם פרדסי הדרים,  8000 דונם של שקדים, שלאחרונה נעשה להיט רציני בחקלאות. לדוגמא לצורעה יש מטע גדול של שקדים כ – 1000 דונם. גידול שקדים, זיתים, וגם רימונים נעשו בשנים האחרונות מותג בריאותי, שמן זית הפך למוצר בריאות וכדאי לגדל זיתים, כנ"ל לגבי רימונים

בשנים האחרונות  נערכים מחקרים רפואיים בארץ ובארצות הברית. אספר לכם סיפור שקרה לאחרונה: מנהל המחלקה ההמטולוגית בתל-השומר טלפן יום אחד למנהלי מטע הרימונים בכפר מנחם שהם  אחד המגדלים הגדולים בארץ כ – 850 דונם, (מושקים במים שלנו) והזמין את עצמו לכוס קפה בקיבוץ. הוא סיפר שמעבדת תל-השומר עלתה על
העובדה שמיץ רימונים עוצר גדול של סוגי סרטן שונים בעיקר סרטן המעי הגס. הוא הזמין את מנהלי הענף, הגזבר ומרכז המשק לבוא אליו למעבדת בית החולים ולראות  את המתרחש
הם ראו כיצד לקחו במעבדה תאים סרטניים ושמו אותם בצלחת פטרי לגידול תאים שפכו עליהם מיץ רימון וגידולם נעצר. כעת רוצים החוקרים לבודד את המרכיב המיוחד הזה שגורם לעצירת הגידול. לשם כך הם צמודים לאותה חלקת שדה ולאותם עצים
גידול רימון הפך לאופנתי כולם רוצים לנטוע רימונים. גם "צבר-קמה" שתלו השנה 130 דונם של רימונים ורק בגלל שנת השמיטה הופסקה הנטיעה

גם הדרים נעשו להיט מחדש, בשנים שעברו עקרו את מרבית מטעי ההדרים בשביל נדל"ן והיום עם הכנסתם של זני הדרים חדשים ועם פתיחת שוק גדול ביפן התחילו שוב לטעת עצי הדר שמצטרפים אל הרימון, השקד והזית
מאגר כפר מנחם הוא הגדול, היפה והחדש שבמאגרים, מכיל שלושה וחצי מליון קוב מים אני ממלא אותו עד תומו בחודשי החורף, חודשים בהם לא דרושה השקיה ובחודשי הקיץ אני נותן מים להשקיה ותוך כדי כך אני מוסיף למלא אותו עד לאספקה של חמישה וחצי מליון קוב. כפי שציינתי רשת המאגרים שלנו פרושה על שטחים נרחבים. יש מאגר יסודות, מאגר חמ"ד ( ראשי תיבות של חולדה, משמר דוד)  מאגר הראל שהוא המאגר הראשון שנבנה בשנת 1978. מאגר נחשון – ממנו מקבלים מטעי הזיתים שלנו את המים חברת "צבר-קמה" מקבלת מהאגודה בערך חמישה וחצי מליון קוב לשנה. יש מאגר חדש
של קדמה שמשרת רק את ישובי גוש עציון כמונו גם שלושה קיבוצי הגוש – כפר עציון ראש צורים ומגדל עוז קבלו שטח אדמה חקלאי של 14.000 דונם ועליה הם מגדלים ירקות. המים הם באישור משרד הבריאות אנחנו מובילים להם את המים בצינור רגיל והם עושים את החיטוי בעצמם ועל חשבונם. הם מקבלים את המים במחיר הרגיל של 65 אגורות לקוב, כך שהם עומדים בתקנים. להם יש כמות גדולה של מים כי הם החזירו לנציבות המים מליון ורבע קוב מים שפירים וקבלו מליון וחצי מאיתנו. הם מגדלים ירקות וגידולי שדה. יש עוד מאגרים שנמצאים בתכנון אבל ישנם עיכובים בשל הביוקרטיה. מצד אחד נותנת המדינה מענק של כמה עשרות מליון  ₪ כדי להקים מאגרים נוספים ומצד שני הן במנהל והן בוועדות התכנון שמים רגל וזה מונע מאיתנו לבנות עוד מאגרים שנמצאים בתכנון. לדוגמא מאגר שמתוכנן במקום שהייתה בו מחצבה. במדינת ישראל יש חוק שמי שמקים מחצבה משלם למנהל תמלוגים המשמשים לשיקום השטח לאחר סגירת
המחצבה. המנהל מוכן לתת לנו מענק כדי שנעשה מאגר אך זו כבר השנה השלישית שהפרויקט תקוע ולא מתקדם

רשת המאגרים שלנו משתרעת מבית שמש עד קרית גת, שם יש מאגר קטן הקולט את קולחי קרית גת ומשמש את הישובים גת, גלאון, שדה יואב וקיבוצים באזור. אנחנו מתכננים לבנות מאגר משותף של שלושה מליון קוב מים שיגיעו ממפעל אינטל בנוסף העברנו צינור ליד מושב שדה משה ועדיין הישובים זקוקים למאגרים נוספים
ירושלים מייצרת שפכים 360 ימים בשנה ואנחנו משקים מטעים בערך כ – 200 יום בשנה וגידולי שדה בערך 50 יום ולכן יש צורך במאגרים נוספים ונקווה שיקומו בקרוב

צביקה ניר מייסד ומנהל האגודה
למפת המאגרים הקליקו
כתבה בעיתון